בעידן המידע, בו זכינו כולנו לחיות ולפעול, מה טבעי יותר מהאפשרות לקבל מידע באמצעים ממוכנים? התרגלנו שהתשובה לכל שאילתה בכל נושא, היא ע"י חיפוש במאגרי מידע ממוחשבים, הכוללים אינדקסים מתוחכמים, מראי מקום וקישורים. אמצעים אלו מקלים על קבלת אינפורמציה בזמן אמת ומאפשרים איחזור מידע יעיל, מהכסא בבית או במשרד.

גם המחוקק מצא לנכון לקבוע, לפחות, בשני חוקים הרלוונטים לעוסקים בתחומי הנדלן, שעל הרשויות לנהל מאגרי מידע שיהיו פומביים ופתוחים בפני הצבור.
סעיף 105א בחוק מיסוי מקרקעין, עודכן עוד בשנת 1999, לפני כשלוש שנים. הסעיף קובע כי ינוהל מאגר מידע שיכלול פרטים על מכירת זכויות במקרקעין. הגדיל המחוקק וקבע כי "כל אדם זכאי לעיין במאגר בדרך אלקטרונית של תקשורת בין מחשבים".
סעיף 4 ט"ו בחוק מינהל מקרקעי ישראל, עודכן בתחילת שנת 2000. הסעיף קובע כי "המינהל ינהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו התקשרויות חוזיות של המינהל לגבי מקרקעין שבניהולו, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק המקרקעין". בהמשך מפורטים הנתונים הכלולים במאגר המידע והוראות הבצוע ששר הבינוי והשכון רשאי לקבוע לענין זה.
אכן חקיקה מתקדמת שיישומה הלכה למעשה יוצר אפשרויות בלתי מוגבלות.
לצערנו, היישום עדיין איננו תואם לחקיקה.
בנושא מאגר המידע של מיסוי מקרקעין, הצבור עדיין איננו זכאי להנות מהמידע הקיים במחשב האוצר והנושא נדון בימים אלו בבג"ץ.
בענין מינהל מקרקעי ישראל עפ"י נסיוני נראה לי שהמידע הזמין במחשב המינהל הינו מידע אדמינסטרטיבי אודות מקום המצאו (location) של כל תיק ושם הפקיד המטפל ברגע נתון בתיק. על מנת לקבל את התשובה הבסיסית על מיקום התיק היה עלי לדעת מה מספר התיק ולא להסתפק בשם החוכרים / החותמים על החוזה, בכתובת הנכס, או במיקום הנכס הידוע כגוש וחלקה.
בשלב זה כפי שנראה לי בתור משתמשת פוטנצילית במאגר המידע של המינהל, עוד רחוק היום שהאינפורמציה בנוגע להתקשרויות החוזיות של המינהל תהא פומבית ונגישה ללא התערבות ידנית של פקידי המינהל.
ולוואי ואתבדה והמינהל יפתיע לטובה את קהיליית הנדלניסטים, כפי שאכן הפתיע את הצבור, באתר האינטרנט המנוהל על ידו, החושף אינפורמציה עדכנית שקודם לכן היתה חסויה ובלתי זמינה.