היטל בבריכות שחיה לעשירים בלבד

הכותבים - עדי צביקל ויצחק שפיגל (חברי לשכת שמאי מקרקעין בישראל והאקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין. עדי צביקל היה בעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל וכיום חבר מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים).

10/11/2010

פורסם באתר גלובס ביום 15.11.2010

שכונת "שיכון עובדים" ברעננה הוקמה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הבינוי באזור כולל בתי מגורים צמודי קרקע, ברובם חד קומתיים ותיקים. לדברי השמאי המכריע ניקי פרימו, האוכלוסייה באזור מאופיינת ברובה בחתך חברתי-כלכלי נמוך עד בינוני. במהלך השנים אושרו מספר תכניות שהרחיבו את הזכויות, ביניהן תכנית שאושרה בשנת 2002 והתירה הקמת בריכות שחיה ברחבי העיר.

במסגרת דיון היטל השבחה, עלתה שאלת ההשבחה כתוצאה מאישור תכנית הבריכות.

מצד אחד טען שמאי הועדה כי כאשר מדובר בעלויות בניית בריכה בהיקף מאות אלפי שקלים, סביר שההשבחה עבור רכיב הקרקע תסתכם בעשרות אלפי ש"ח. כראיה לגרסתו הציג השמאי כתבה מהעיתון גלובס ולפיה לבריכת השחיה תרומה נכבדה לשווי הבית.

מנגד טען שמאי הבעלים, כי מאפייני הסביבה הם כאלה שאין בהם דרישה לבריכות שחיה ולראיה, לאורך הרחוב לא נבנתה ולו גם בריכה אחת.

השמאי פרימו קבע בהחלטתו כי לא נראה סביר או הגיוני שבאזור עם אוכלוסיה בחתך נמוך עד בינוני יבנו בריכות שחיה. השקעה של מאות אלפי שקלים בבריכה יכול שתתבצע ע"י אוכלוסיה שמאפייניה שונים תכלית השינוי מזו המאפיינת את תושבי השכונה. לפיכך, האפשרות להקמת בריכה אינה תורמת לשווי הקרקע וממילא אין היטל השבחה.

יצוין כי בשומה מכרעת שנערכה גם היא בנושא בריכות, אבל בהתייחס לנכס ברחוב גלי תכלת בהרצליה, קבע השמאי המכריע בצלאל קציר כי אכן קיימת השבחה.

כאן המקום להעיר שברפורמה המתוכננת לחוק התכנון והבניה, נקבע מנגנון ולפיו בתכניות כלליות כדוגמת מרתפים ויציאות לגג, ההיטל ישולם רק בעת מימוש בדרך של בניה בפועל. לדעתנו, ראוי לשקול להכניס בהגדרה זו גם את בריכות השחיה, שכן היקף מימושן בפועל נמוך משמעותית מבניית מרתפים ויציאות לגג וכך רק מי שיבנה בפועל בריכה ישלם בגינה היטל. תיקון מעין זה עשוי להפחית חיכוך נוסף בין האזרח לרשות.